שנת תשע"ב - שנת מעשר שני מה המשמעות?

בפירות ובירקות חיים ישנם שלושה דברים שצריכים בדיקה:
א. תרומות ומעשרות
ב. ערלה
ג. חרקים

בעדכון זה נעסוק בנושא תרומות ומעשרות בלבד, בגלל השנוי שחל בחלק מהיבול החל מראש השנה תשע"ב.

תרומות ומעשרות
איסור חמור הוא לאכול מיבולי ארצנו הקדושה שלא הופרשו מהם תרומות ומעשרות. הפירות הללו נקראים: טֶבֶל, שהאוכלם חייב במיתה בידי שמים. אמנם, בזמן הזה שעדיין לא כל עם ישראל מקובץ בארצו, האיסור הוא מדרבנן, ולמרות זאת, זהו איסור חמור שצריך לעשות את כל ההשתדלות כדי להימנע ממנו ולאכול פירות וירקות "מתוקנים", שהופרשו מהם תרומות ומעשרות כדין, ואפילו במקרה של ספק רחוק, צריך בכל אופן להפריש תרומות ומעשרות.

חשוב לזכור כי גם עצי פרי בגינה פרטית צריכים הפרשת תרומות ומעשרות.

בשטח אפשר למצוא פירות וירקות רבים הנמכרים במקומות שאינם מפוקחים (כלומר, ללא תעודת כשרות בתוקף). יתכן מאוד כי פירות וירקות אלו הם טבל, ובודאי שיש להחשיבם לפחות כספק טבל.

בהערת אגב נציין, כי גם אם בעבר היה ידוע שהכל בסדר כי "בתנובה מפרישים תרומות ומעשרות", הרי שמזה כעשור, כפי שתנובה עצמה פרסמה באתר שלה, מחלקת שיווק הפירות והירקות שלה אינה פעילה, והיא אינה מפקחת עוד על נושא תרומות ומעשרות בתוצרת זו.

אז מה עושים?
צריך לדעת שאין שום בעיה בכך שהקונה עצמו יפריש תרומות ומעשרות בכל מקרה שהוא מסופק אם אכן הופרשו תרומות ומעשרות כראוי. בשל כך, אפשר לקנות בלי חשש גם במקום שאינו מפוקח כלל וכלל ולהפריש בעצמנו תרומות ומעשרות, אף שיש עדיפות לקנות במקום שיש בו תעודה ולחזק את הציבור המקפיד להפריש תרומות ומעשרות כדין.

בציבור יש רתיעה חזקה כשניגשים להפריש תרומות ומעשרות. אל דאגה! האמת היא, שזה כלל אינו דבר מסובך לעשותו.

הלכות הפרשת תרומות ומעשרות:
1. מפירות וירקות שהם טבל בודאי, יש לברך לפני הפרשת התרומות והמעשרות.
2. בכל מצב של ספק, יש לבצע את ההפרשה בלי לברך עליה.
3. אין להפריש בשבת או ביו"ט!
4. ההפרשה כוללת תמיד ארבעה דברים שונים, הנקראים מתנות.

שלוש מתנות קבועות ומפרישים אותן בכל שנה ושנה:
א. תרומה גדולה.
ב. מעשר ראשון.
ג. תרומת מעשר (מעשר מן המעשר).

המתנה הנוספת משתנה משנה לשנה בהתאם לשנות השמיטה: בשנה הראשונה לאחר השמיטה, בשניה, ברביעית ובחמישית מפרישים מעשר שני, ולאחר ההפרשה יש לבצע "פדיון מעשר שני", הואיל וגם היום אסור לאכול פירות אלו.

בשנה השלישית לאחר השמיטה ובשנה השישית מפרישים מעשר עני.

לפני כחודש עברנו משנת מעשר עני (שנה ג') לשנת מעשר שני (שנה ד'). אולם שינוי זה אינו משפיע על כל סוגי היבול, אלא רק על ירקות שדה שאנו קובעים את שנת השתייכותם לפי זמן הקטיף שלהם. שונים מהם הם פירות העץ, ששנת שייכותם נקבעת על פי זמן החנטה של הפרי. כלומר, מלפפון שנקטף בערב ראש השנה, שייך לשנת מעשר עני. אם היו קוטפים אותו במוצאי ראש השנה, הוא היה שייך כבר לשנת מעשר שני.

חשוב להכיר את חשבון השנים, מאחר שאסור להפריש מיבול שנה אחת על חברתה.

נכון להיום, ראש חודש חשוון תשע"ב, חלק מהירקות שייכים לשנת מעשר עני וחלק שייכים כבר לשנת מעשר שני, ויש לבדוק בהתאם לכל מין וזמן לקיטתו.

באופן כללי אפשר לומר, שעכשיו כל ירקות השדה הטריים שייכים כבר לשנת מעשר שני (שנה רביעית), פרט לתפוחי אדמה, לגזר ולבצל, שיתכן מאוד שנלקטו בשנה שעברה ויש להפריש מהם מעשר עני.

ההפרשה למעשה:
1. מרכזים את הפירות שמהם רוצים להפריש, בשקית או בכלים, כשכל מין מסודר בפני עצמו.
2. מכל מין מוציאים קצת יותר מאחוז אחד של הפרי (מתוך 100 גרם מלפפונים, צריך להוציא קצת יותר מגרם אחד. מתוך ק"ג אחד, צריכה להוציא קצת יותר מ- 10 גרם. ומתוך 10 ק"ג מוציאים קצת יותר מ- 100 גרם). אין להוציא יותר מהכמות הזאת, מאחר שאין בזה שום מצווה וזה קרוב להיות "בל תשחית".
3. אם מפרישים מטבל ודאי מברכים לפני אמירת נוסח ההפרשה. אם מפרישים מספק, אין לברך אלא רק לומר את נוסח ההפרשה. כאשר מפרישים מכמה מינים שונים בבת אחת, יש להקדים ולומר כי "כל מה שאומר, יחול כל מין על מינו"
4. את התרומה ותרומת המעשר (המעט יותר מאחוז שהפרשנו) עוטפים בשתי שקיות ומשליכים לאשפה.

כעת הפירות והירקות מתוקנים, ואפשר לאוכלם באופן חופשי.